למה אנחנו מחליפים תנורי חימום רגילים בתנורי ייבוש באמצעות קרינת אינפרא-אדום
אם ביליתם זמן מה במפעלי ייצור של שבבים, אתם יודעים איך זה עובד. במשך שנים רבות, השתמשנו בתנורי חימום רגילים. אך ככל שהתעשייה פונה לשימוש בחומרים ללא עופרת, שהם ידידותיים יותר לסביבה, תנורים אלו כבר לא מספיקים.
זה המקום בו נכנסת לתמונה טכנולוגיית הייבוש באמצעות קרינת אינפרא-אדום.
ההבדל העיקרי? קרינת אינפרא-אדום אינה מחממת את האוויר – היא שולחת אנרגיה ישירות אל החומר שצריך להתייבש.
אין צורך לחמם את החדר
חשבו על תנור חימום רגיל – אתם מבזבזים הרבה אנרגיה כדי לחמם את כל החדר ואת האוויר שבתוכו, רק כדי שהחומר יתחמם. זו בזבוז.
עם תנורי אינפרא-אדום, אנו משתמשים בקרינה אלקטרומגנטית שפוגעת ישירות בחומר שצריך להתייבש. היתרון הגדול הוא זמן ההתחממות – ניתן להגיע לטמפרטורה הרצויה תוך שניות, ולא שעות. כך אין צורך לבזבז אנרגיה כדי לחמם חדר ענקי.
הבעיות עם חומרים ללא עופרת
הבעיה היא שחומרי הריתוך וההדבקה ללא עופרת דורשים טמפרטורות גבוהות יותר ושליטה טובה יותר בטמפרטורה. אם החימום אינו מדויק, עלולים להיווצר בעיות כמו חומרים שלא התייבשו כראוי. זו בעיה גדולה.
קרינת אינפרא-אדום בגלים קצרים מאפשרת לנו להגיע לטמפרטורות הרצויות במהירות. אנו משתמשים בלמפות קוורץ כדי לוודא שהחום יגיע לעומק החומר ויהיה אחיד. כך אין יותר בעיות של חומרים שלא התייבשו כראוי.
החסרונות
אני לא אומר שקרינת אינפרא-אדום היא פתרון מושלם. יש לה גם חסרונות.
מכיוון שהחום כה עז, שיטת הקירור חייבת להיות מדויקת מאוד. אם מערכת הקירור אינה יעילה, עלולות להיווצר בעיות. צריך להשתמש בשיטות יעילות לקירור, אחרת הציוד שלנו עלול להינזק.
אך כשאנו מוותרים על האוויר כמדיום להעברת החום, אנו מפחיתים את ההשפעה השלילית על הסביבה. זו דרך פשוטה יותר לעמוד ביעדים הסביבתיים שאנו כולנו שואפים אליהם.