כיצד למנוע ממזגני האוויר בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
שימוש בנורות אינפרא-אדום בחדר האמבטיה נשמע נהדר, אך יש לזכור שחדרי אמבטיה הם בעצם חדרי אדים. יש שם לחות גבוהה וטיפות מים בכל מקום – וזה מהווה סכנה אמיתית למערכת החשמלית.
אם רוצים לשמור על בטיחות, מכסה פלסטיק זול לא יספיק. יש צורך במערכת שתמנע מהחשמל להגיע למקומות שאסור לו להגיע אליהם.
למה הלחות היא בעיה?
אדי המים הם מסוכנים – הם מצליחים לחדור למעטפות הרגילות של הנורות, פוגעים בחיבורים החשמליים, וגורמים לבעיות. זו דרך אחרת לומר שהחשמל חודר דרך המבודדים.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון מחוזקים בקצוות הנורות. חומרים אלו אינם סופגים מים, ולכן הם שומרים על החשמל במקומו, אפילו כשהחדר מלא באדים.
הפתרונות האמיתיים
אנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת הגנה IP65 או גבוהה יותר. לדעתי, הנקודה החלשה ביותר היא בדרך כלל החיבור בין המעטפת לבין החיבורים החשמליים.
כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בחוטים מבודדים כפולים ובחיבורים אטומים. זה מונע מהלחות לחדור לתוך המעטפות.
הרכיב החימומי נמצא בתוך זכוכית קוורץ – זה נהדר, אך החיבורים בקצוות הם הנקודות המסוכנות. לכן אנו מוסיפים שכבת הגנה מיוחדת לנקודות החיבור. זה מונע קורוזיה ומונע התקלות חשמליות.
הפשרות שצריך להבין
שום דבר אינו מושלם. כשאנו סוגרים הכל היטב כדי למנוע חדירת מים, אנו גורמים לחום להצטבר בתוך המעטפות. אם משתמשים ביותר מדי נורות במרחב קטן, הטמפרטורה בתוך המעטפות עלולה לעלות באופן דרסטי. אם קוטר החוטים קטן מדי, החום יגרום לעלייה בהתנגדות החשמלית, ובסופו של דבר המבודדים יהפכו שבירים. זה קורה בהדרגה, אך זה קורה.
ובבקשה, השתמשו במגן חשמלי. גם עם המבודדים הטובים ביותר בעולם, מגן חשמלי הוא הפתרון הטוב ביותר לשמירה על בטיחות. אם משהו ישתבש, המגן יכבה את החשמל מיד. עדיף בטוח מאשר לסבול מתקלות.